פרשת השבוע

פרטים

פורסם בשלישי, 29 אוגוסט 2006 22:00

נכתב על ידי הרב דודי שפיץ

מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. רעיון זה מופיע בפתיחת פרשתנו, כאשר התורה מתירה ליוצאים למלחמה לקחת להם נשים משבויות המלחמה. מסבירים המפרשים שדברה תורה כנגד יצר הרע, שבמצב מלחמה בו הרמה המוסרית הכללית יורדת, אם לא יתירו שבוית מלחמה יפת תואר, ישאו אותה באיסור, לכן התירה התורה לשאתה, בדיעבד, אבל רומזת שסופו לשונאה ולכן מופיעה פרשת "כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה". אחרי כן מופיעה פרשת בן סורר ומורה ללמדך, שהנושא יפת תואר עתיד להוליד ממנה בן סורר ומורה, שחובה להביאו לבית דין וחיובו מיתה ואם יחוסו עליו ולא יביאוהו לדין, עתיד הוא לצאת לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתה בית דין, כרמוז מסמיכות פרשת "וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת...".

בתהליך הנחזה מפרשיות אלו נוכל ללמוד על חשיבות ניצול הזדמנות הנופלת בידינו לפתרון בעיות או למניעת בעיות עתידיות.

על פי פרשתנו, התגברות על היצר הרע בהתמודדות עם הפיתוי של אשת יפת תואר, היא קלה יחסית אבל אם אין האדם מכריע בהזדמנות זו את יצרו, סופו להיתקל בבעיה קשה יותר, בדמות שתי נשים אהובה ושנואה ולהן בנים ומריבה פנים משפחתית על הבכורה. בעיה נוספת, העתידה לנבוע מכניעה ליצר הרע במלחמה, היא התדרדרות חינוכית של בנו לזלילה וסביאה ולהיותו בן סורר ומורה, שחיובו מיתת בית דין וכאשר גם כאן אין טיפול נאות לפי דין התורה, יאלץ הציבור לקחת אחריות, כאשר יהפוך זה לעבריין ויהווה סכנה לרבים ויתחייב מיתה כמבוגר בגין עבירות שבידו.

דומה, שבעת הזאת אנו עדים להתדרדרות דומה בציבוריות הישראלית, כאשר השלטון הישראלי נמנע, דרך קבע, מלטפל באיומים המוחשיים העומדים בפנינו, הולך מדחי אל דחי ומשאיר את הצרות לבאים אחריו או לקדנציה הבאה. כתוצאה מכך האיומים רק נעשים קשים ומסוכנים יותר ויותר ככל שעובר הזמן. אם לפני כשלושים שנה אפשר היה לקבוע את השלטון היהודי כריבון בהר הבית ולהביע באופן אמיתי את צדקת זכותנו על הארץ, הרי שכיום הדבר קשה מאוד. הייתה לנו הזדמנות נוספת, להביע את צדקתנו, אם היינו מחסלים את מנהיג הטרור הערבי ערפאת וקובעים שאין מקום לרוצחים בין בני אנוש. יכולתנו לזכות בצדק ולהביעו קבל עולם נעשית קשה יותר ויותר ככל שעובר הזמן, כך בבריחה מלבנון לפני שש שנים, בגירוש וחיסול ההתיישבות היהודית ברצועת עזה וצפון שומרון עד לאחרונה במלחמה הרופסת בלבנון, כאשר נמנענו מלהכות את מפעיליה של תנועת חיזבאללה. בכל הזדמנויות אלה נמנענו מפתרון שורש הבעיה ונטפלנו לתוצאות או עסקנו במגננה ובכך אפשרנו לבעיה לגדול ולצמוח למימדים נוראיים, כמו האב המוותר לבנו הסורר בצעירותו ומקבלו ברבות הימים כרוצח או עבריין מועד. מי ייתן ורוח חדשה תופיע בציון ולפני שהבעיות והסכנות יהרסו את תקוות הקיום נזכה לפתח את חזון היעוד של העם היהודי ומתוך כך יפתרו הקשיים הנוראים שבפנינו כמעט מאליהם.

לעיון במאמר פרשת כי תצא משנת תשס"ה – אדנים לחוסן לאומי
content/view/1915/140 /

לעיון במאמר פרשת כי תצא משנת תשס"ד – המצוות ככלי להנהגה
content/view/862/109

לעיון במאמר פרשת כי תצא משנת תשס"ג – מוסר מלחמה יהודי
content/view/386/140 /