פוליטיקה

פרטים

פורסם בשלישי, 14 פברואר 2012 19:50

נכתב על ידי משה פייגלין

תוך כדי ספירת הקולות הלכה והתבררה תמונה חדשה לגמרי. מספר המצביעים עבורי גדל בכ 70% לעומת הבחירות הקודמות, אולם מספר המצביעים מיש"ע – קטן. רוב גדול של הקולות עבורי בא ממצביעים אנונימיים בכל סניפי הליכוד בארץ.

"פייגלין היום הוא מיינסטרים בליכוד"  - סיכם נדב פרי כתב ערוץ 10  - " אם הם (המתפקדים ביש"ע) כולם היו תומכים בפייגלין אתמול, לא היו לו 25%  – היו לו 40% ...."

התחושה היתה מעורבת. מבחינה אובייקטיבית מדובר היה בהישג בלתי רגיל הצופן גדולות לקראת העתיד. כשלנוכח ראש ממשלה מכהן, חזק ופופולארי שתפס את כולם בהפתעה ואיש אינו מוכן להתמודד מולו, ראש ממשלה ש כל הממשלה והסיעה מגיעים לכנסים שהוא עורך, ש מנגנון המפלגה וראשי הערים -  מגויסים למענו במוצהר ,בגלוי ובכוחנות רבה, כשלנוכח כל זה בא כל ליכודניק רביעי (בלי להתחשב בזיופים) ובכל זאת מצביע עבורנו -  המשמעות היא שהלבבות נפתחו, שדרכנו סלולה שניתן להמשיך ולשכנע ולהתקדם ולזכות לבסוף בהנהגת המחנה הלאומי והמדינה.

"פייגלין חצה את הקו הירוק" - הסביר בועז שפירא כתב הערוץ הראשון – "וזה כל הסיפור!".

אבל הלב בכל זאת נחמץ. התוצאה שהשגנו לא הצליחה לערער את ההגמוניה המוחלטת של בנימין נתניהו בתנועה. למרות ההישג וההתקדמות הגדולה, עדיין אין בליכוד חברי כנסת ושרים השואבים לאחר הבחירות, את כוחם הפוליטי – וחשוב מכך, את הלגיטימיות שלהם -  מקוטב אחר בתנועה. אם נתניהו לא רוצה את חוק ההסדרה למגרון, הוא לא יהיה. אם הוא כן רוצה להוציא את ההתנחלויות מאזורי העדיפות – הן תוצאנה. כוחם של השרים והח"כים הנאמנים נותר בעיקרו כח טקטי ומוגבל, הם יכולים להתנגד לנתניהו עד לרגע שבו יוציא כנגדם כרטיס אדום. עם 25 אחוזי תמיכה לפייגלין, מבחינתם, עדיין הם בכיסו של נתניהו. הם יכולים להציק לו אך לא הרבה יותר מזה. מצבם מול נתניהו דומה להפליא למצבם מול שרון ערב הגירוש. כולם אוהבים את ההתיישבות ויסייעו לה ככול יכולתם – כפי שביקרו וסייעו ליישובי גוש קטיף.

זאב בן יוסף – ממייסדי הליכוד ומוותיקי תנועת בית"ר, התנגד בעבר למועמדותי. בבחירות הללו הוא קרא לחבריו לבוא ולהצביע למעני. לאחר החלטת הממשלה הטלפונית להוציא את ההתנחלויות מאזור העדיפות, כתב זאב למתנגדי ביש"ע:

"... הזדעזעתי מהודעתכם... מראש התרעתי בפניכם לפני הפריימריס, שרק המלצה שמתפקדי המטה הלאומי יצביעו לפייגלין, כדי שנתניהו ושריו יווכחו שכוחנו המשותף רב, תוכל למנוע בדיוק את מה שקרה... אילו היינו מאחדים את כוחותינו אם אלה של פייגלין – ייתכן מאוד שהגזרות הללו היו נמנעות."

איך אפשר להסביר את התופעה הזו? הרי לא זו בלבד שלא המליצו להצביע עבורי – עוד טרחו והוציאו כספים רבים בכדי לצאת נגדי בעודי נאבק מול ראש הממשלה.

בכל רגע היסטורי, שבו נדרשת מן היהודים כניסה למצב תודעתי חדש – מצב גאולי, יעדיפו הרבים את ההצמדות לסדר הישן ויאבדו. הם יעדיפו לבקש מפרעה קצת קש ותבן מאשר גאולה. רק חמישית תיגאל – השאר יאבדו. מי שיצאו יעדיפו להישאר במדבר ולא לעבור שוב את המהפך התודעתי הנדרש בכדי להיכנס אל ארץ ישראל. רק בקרב שניים מראשי בני ישראל – גדולי הדור – תהייה רוח אחרת וכל הדור ההוא ימות במדבר.

כשבשנות העשרים פתחו הבריטים את שערי הארץ וציפו לעליה גדולה, נותר העם בגלות ממתין לכיליונו הנורא. כשניתן היה לשחרר את ירושלים ב 48, נמנעה הממשלה מכך. כשנפל הר הבית לידנו – החזרנו אותו לווקף – ככה אנחנו, סרבני גאולה של ממש. אנחנו מצקצקים יום ולילה פסוקים שונים על בית מקדש ותחזינה עינינו וכו' וכו' – ולא מתכוונים לאף מילה.

היום – כששבנו אל ארצנו, ההתנחלות כבר אינה המטרה אלא האמצעי. המטרה היא תיקון עולם במלכות ש-די. לשם צריך לכוון את שיבת ציון ולשם כך צריך לחתור להנהגה.

חוסר היכולת הנפשית של הציבור האמוני, להציב אלטרנטיבה להנהגת המדינה – כלומר למלא את ייעודו ולהעביר את הציונות אל תודעה אמונית גאולית – חוסר המוכנות לשאת באחריות ולעביר את ישראל מציונות של קיום לציונות של ייעוד, הופך את הציונות הדתית לסרח עודף סקטוריאלי ומיותר. לא בכדי מוצאים עצמם המתנחלים משוללי זכויות שכל אזרח בישראל נהנה מהם. כפי שישראל המתחמקת מייעודה מאבדת את הלגיטימיות שלה בעולם. כך המתנחלים המתחמקים מייעודם – מאבדים את הלגיטימיות שלהם בחברה הישראלית.

זו פשוט מחלה. הם יביאו למגרון את השרים שמבחינתם, בלית ברירה, מחוסר הנהגה אחרת, הצביעו בעד הגירוש אז ויצביעו בעד הנסיגה גם בעתיד. הם ילחצו "פול גז בניוטרל" כשמול עיניהם פתוחה דרך המלך – ובלבד שלא לקפוץ את הקפיצה המחויבת אל התודעה החדשה.

והדלת פתוחה! בואו – תתחילו לצעוד אל ההנהגה, אל החירות, אל הייעוד. זה לא קל, אבל זה ניתן לביצוע - זה מה שהוכח בבחירות הללו! העם מחכה! משווע לחיים של משמעות לאומית ומצפה להנהגתכם! אבל אתם אינכם מאמינים בעצמכם, אתם חוששים כל העת מפני הניצחון, כי הרי אם ננצח אז נתניהו ושריו יעזבו אותנו... אתם מבינים מה קורה כאן? אתם מפחדים שמי שמודיע מראש כי בכוונתו למסור את הארץ  - יעזוב אתכם...הרי באמת - אין לכם מה להפסיד, המשחק כבר ידוע מראש, כל בניין וכל גן ילדים שתקבלו – יאבדו לבסוף – כפי שאבדה ימית וכפי שאבדה נווה דקלים. גם שם היו פרנסים חרוצים שהביאו תקציבים ואישורים. אין לכם ברירה אחרת – זה או להנהיג או להיכחד.

הבחירה בידכם.