משפט וצדק

פרטים

פורסם בשלישי, 13 מרס 2012 15:51

נכתב על ידי משה פייגלין

כזכור חש השוטר מזרחי איום על חייו כשגנב רכב ערבי ניסה לדורסו. מזרחי ירה בו, הרגו, הואשם על ידי בית המשפט ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר.משערער לבית המשפט העליון – הכפיל ההרכב בראשות הנשיאה בייניש את עונשו של מזרחי ל 30 חודשי מאסר.

השוטרים שניסו בליל שבת לעצור את גנב הרכב הערבי שמאיים לדורסם זכרו  היטב את התקדים של שחר. איש מהם לא רצה לסיים את הקריירה שלו בכלא. אחד מהם נדרס, הוטח בשמשה הקדמית הועף באוויר ונפצע באורח קשה. מה משמעותה של הפציעה הזו אינני יודע. האם יישאר נכה לכל חייו? סביר להניח שכן. מפגיעה שכזו קטנים הסיכויים לצאת בזול. מי שאחראי לזילות הזו בחיי השוטרים – זו בייניש והשופטים שצירפו קולם לפסק הדין.

לא רק בשוטרים עסקינן,  גם בחיילים.  הפסיקות הנוגעות לנוהלי מעצר חשודים, כגון האיסור על "נוהל שכן" או הנחיות המביאות לאובדן אלמנט ההפתעה ועוד, הפכו גם את חייהם של חיילי צה"ל לזולים יותר מאלו של אויבי המדינה.

עכשיו בואו נשוב וניזכר בחוק השימוע שהגיש ח"כ יריב לוין ושלצערנו נגנז על ידי ראש הממשלה. כזכור אומר החוק כי מועמדים לבית המשפט העליון יעברו שימוע בוועדת הכנסת קודם שמועמדותם תיבחן על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כלומר נציגי הציבור, באופן פחות או יותר פרופורציונאלי למגוון הדעות בחברה הישראלית כפי שבאו לידי ביטוי בבחירות לכנסת, יישאלו את המועמדים שאלות שונות. מה אתם חושבים יעלה בגורלו של מועמד אשר יישאל האם מותר לשוטר או חייל החשים איום ישיר על חייהם לירות על מנת לחסל את האיום וישיב כי אין להם את הזכות לעשות זאת -  האם מועמד שכזה יעבור את משוכת השימוע?

אילו נשאל השופט ג'ובראן אם בכוונתו לשיר את 'התקווה' בטקסים רשמיים והיה עונה בשלילה, האם היה עובר את משוכת נציגי הציבור?

אי אפשר להימלט מן התחושה שהנתק בין השופטים לציבור מביא לבסוף לפסיקות שמשמעותן זלזול בחייהם של אזרחי המדינה.

בתקשורת, בכנסים אקדמיים בארץ ובחו"ל – פסק הדין שהחמיר בעונשו של מזרחי, וודאי שקידם את מעמדה של בייניש. איזה אמצעי יש לאיש ברחוב להשמיע גם הוא את קולו?

בייניש טענה ששרים וחברי כנסת מנצלים את חסינותם בכדי לתקוף אותה ולערער את מעמדו של בית המשפט העליון. האומנם? העיתונאי יואב יצחק פרסם תחקיר קשה תחת הכותרת "דורית בייניש – עבריינית סדרתית". ליצחק אין שום חסינות ובייניש יודעת כיצד לתבוע תביעת דיבה. אם אינה עושה זאת היא יודעת בדיוק למה. כל אמצעי התקשורת -  מלבד העיתונאי האמיץ הזה – התקרנפו והשתיקו את הפרשה. כלומר כשאתה ממנה את עצמך והתקשורת בכיסך, אין שום סיבה שתעדיף את טובת הציבור על טובתך האישית.

יש לקוות כי חוק השימוע יובא שוב בהזדמנות הראשונה לאישור הכנסת. גישתו המצמצמת של השופט גרוניס מסמנת כוון חיובי יותר בהתנהלות הבג"צ, אולם היא רחוקה מלהוות טיפול שורש ברעה החולה. אי אפשר להסמיך את המערכת החזקה בישראל -  מערכת הממנה את עצמה ואינה עומדת בפני שום ביקורת -  על אופיו של שופט יחיד. בעיית היסוד של הניתוק המוחלט בין שופטי הבג"ץ לבין הציבור לא נפתרה עם חילופי הנשיאים ומעמדו של בית המשפט העליון יוסיף לעמוד בשפל המדרגה כל עוד לא יחוש הציבור כי הגוף שאמור להגן עליו, אכן מייצג אותו ואת ערכיו.

*פורסם ב-nrg