כלכלה

פרטים

פורסם בשלישי, 19 מאי 2009 14:57

נכתב על ידי משה פייגלין

בימי המשבר הכלכלי הללו, כשהויכוח סביב שאלת המשטר הכלכלי הראוי חוזר וצף אך אינו חודר תחת השכבה הדלוחה של התקוטטויות התקציב, לחזור ולקרוא את כתביו של שבתאי בן דוב -  שקובצו, נהגו, ופורשו, בעבודת נמלים מושלמת לארבעה כרכים מונומנטאליים על ידי יהודה עציון.

דומה כי שב"ד - איש הלח"י, שהגה את רעיונותיו לפני כחמישים שנה, ידע כבר בימי קום המדינה, להזהיר מפני התפוררותה הבלתי נמנעת של חברה הנשענת על יסודות אידיאיים רעועים.

כשהוא מנתח את המשטר הכלכלי הרצוי - "שוחט" שב"ד גם את המשטר הסוציאליסטי שנהוג היה באותם ימים, אבל גם את הצורה הקפיטליסטית שבלענו בדור האחרון על קרבה ועל קרעיה בלי התוכן היהודי הראוי לה.

וכך כותב (ציטוטים וקיצורים נבחרים) שב"ד בפרק הנקרא "גאולת ישראל במשבר המדינה".

"הקפיטליזם על גווניו השונים...הוא הפועל היוצא של האינדיבידואליזם.

...הוא מאמין ורוצה בחברה שתהיה מפוצלת לאינטרסים מתחרים ומפוצלים...

(הקפיטליזם יוצר) חברה שכל הסממנים הללו יהוו את היסוד והמסגרת לכל יחסיה הפנימיים."

"מוסר כזה מנוגד הוא באופן קטבי לתחושת הקודש אשר חייבת התעוררותנו הלאומית להיות מלאה בה".

ועכשיו שימו לב לניתוח הכלכלי, תחזית מדויקת מלפני חמישים שנה, שלא תשמעו משום כלכלן והמסביר בדיוק מה אירע לנו עד למשבר האחרון  - ובמהלכו.

"אכן, אפשר שבמסיבות מסוימות הקפיטליזם האינדבידיאליסטי והפצלני הזה הוא השיטה הטובה ביותר לשגשוגה של החברה בכללותה...(אך זו) שיטה העומדת על נפשה ומתגוננת מפני עצמה. ... אחרי תקופה קצרה של פריחה ושגשוג, כשהפיצול וההתחרות המונחים ביסודו מתחילים לתת את אותותיהם, הקבוצות המפגרות והנחשלות בהתחרות, נוכחות... לדעת, כי הכוח הכלכלי שהצטבר ביד הקבוצות המנצחות, מונע מן האחרות את האפשרות להתחרות בהן ולהצליח כמותן והוא דן אותן איפה לנחיתות עולמית...עליונות הקבוצות המצליחות שוב איננה נובעת מן התפקיד החברתי הנחוץ שהן ממלאות, אלא מעצם העובדה שהן שליטות על הכוח הכלכלי שהצטבר בידיהן בעבר. במילים אחרות: הנחשלים מתחילים להרגיש ולהבין שהמשך נחיתותם איננו הכרח חברתי אובייקטיבי - כלומר שהם מנוצלים - ושכדי להעביר לעצמם את העליונות ולהפסיק את ניצולם אין הם חייבים דווקא למלא תפקיד חברתי חיוני יותר מזה שהם ממלאים, אלא מספיק שישתלטו בדרך מלאכותית על הכוח הכלכלי.

משמגיע החברה הקפיטליסטית לשלב זה, חדלה ההתחרות להיות התחרות יצרנית, המפתחת את החברה, והיא נהפכת להתחרות על ההנאה מהישגי העבר, כלומר להתחרות מרדנית המהרסת את החברה ומבזבזת את מרצה לשווא, והמאלצת את השכבות השליטות ... להגביר ... באופן מלאכותי את התנופה הטבעית של התחרות החופשית, המרוששת המוני עם מתרחבים והולכים."

ריכוז העושר בידי המשפחות הגדולות, המשבר הבלתי נמנע, וגם התגובה הכלכלית שמנסה כביכול "להציל את המשק" אבל למעשה אינה אלא עוד ועוד מאותו הדבר וכפי שכותב שב"ד - " שיטה העומדת על נפשה ומתגוננת מפני עצמה."

את כל הדברים הללו חזה שב"ד במדויק.

האם הפתרון הוא חזרה לקפיטליזם? ובכן את השיטה הזו "שוחט" שב"ד בצורה אכזרית הרבה יותר?

אם כן מהו המשטר הכלכלי הראוי לנו?

למי שמחפש את התשובות לשאלות הללו - מומלץ לצלול בכתבי שב"ד.

*פורסם במקור ראשון