פרטים

פורסם ברביעי, 11 יוני 2003 10:54

נכתב על ידי פייגלין משה

מה באמת קרה בועידת הליכוד

מאת: משה פייגלין

לפתע פתאום שקטה ההמולה, נדם לרגע צפצוף המשרוקיות, ובאולם התחולל אחד המחזות הסוריאליסטיים ביותר. הנהגת הליכוד שכינסה את הועידה על מנת להעביר את הצעת רוה"מ – הצעה הנותנת לו זכות רשמית להתעלם מרצון הבוחרים (בבחירות המוניצפליות) ולהציב מועמדים כראות עיניו, ניסתה לשוות למעמד נופך של מכובדות. לצורך כך שולב בועידה טקס קצר של הענקת אותות הוקרה לוותיקי המחתרות שהגיעו לגבורות. בזה אחר זה עלו הקשישים שבעי הקרבות -  ונשענים על מקלם ניגשו בידיים רועדות לקבל את תעודות ההוקרה וללחוץ את ידי רוה"מ והשרים.

לא ברור אם אותם גיבורים קשישים אשר חירפו נפשם בעבור עקרונות המחנה הלאומי, הבינו כיצד מנצלת אותם בציניות הנהגת המפלגה היום. האם יכולה להיות יריקה גדולה יותר בפרצופם של אותם גיבורים, מאשר  דבריו של  ראש תנועתם המכנה את אותה ארץ עליה מסרו נפשם – "שטח כבוש"!?

ובכן עולים אותם קשישים מסכנים המשמשים תפאורה להצגה הצינית האמורה להתנהל בבניני האומה, כאשר לפתע פתאום גם את ה"תרגיל" הזה מקלקלים צירי 'חטיבת מנהיגות יהודית'.

לא אין הם שורקים קריאות בוז חלילא, נהפוך הוא – הם שרים לכבוד הגיבורים. הם שרים להם את המילים ששרו הם בימי המנדט הבריטי, מילים שאסור יותר לשיר אותם כיום.

"שתי גדות לירדן – זו שלנו זו גם כן..." מרעיד באולם הפזמון שלאורו נלחמו פעם אותם קשישים.

ראש הממשלה והשרים כובשים פניהם בקרקע בעצבנות – מה יגידו עלינו בעולם – שאנחנו רוצים את כל הארץ – עוד תהיה לנו כאן תקרית בין-לאומית... הזקנים שעל הבימה מתבלבלים קצת – מתי הושר לאחרונה השיר הזה בועידות התנועה – אפילו הם כבר לא זוכרים. והמזמרים באולם, אלה אינם וותיקי מחתרות – רבים מהם הגיעו מהרי השומרון ויהודה – הם לא מכירים כל כך טוב את המילים... אך עכשיו קורה דבר מעניין, וותיקי המייסדים היושבים גם הם באולם, מתעשתים במהירות ומתנדבים להשלים לצעירים החדשים את המילים החסרות. עכשיו פורצת השירה מגרונותיהם של מאות צירים צעירים וותיקים כאחד.  צ'יק צאק מקפלים המארגנים את הטקס הסוריאליסטי – עדיפות כבר שריקות הבוז על פני שירת הנאמנות לארץ ישראל...

  *

600 צירים נשארו עד השעה המאוחרת להצבעה על הצעתו של ראש הממשלה. כמאה מתוכם אנשי 'מנהיגות יהודית'. ומן העבר השני צירים רבים התלויים לפרנסתם במנגנון התנועה ובעומד בראשה. צירים אלה הובאו במיוחד מכל חלקי הארץ והושבו מלכתחילה בקדמת האולם – מובדלים משאר הצירים בחומת מגן  כחולה.  עינם הפקוחה ומצלמות התיעוד של אנשי עומרי שרון – מתעדות כל העת את התנהגותם. חפץ לשמור על הג'וב שקיבלת? זכור את תפקידך...

מי תנצח בהצבעה? האידאולוגיה או המנגנון המשומן?

מכאל פואה מנכל מנהיגות יהודית – ממהר להגיש למנכ"ל הליכוד (מול מצלמות הטלוויזיה) את מאות החתימות הנדרשות בכדי לחייב לבצע בחירות חשאיות. בדלית ברירא מכריז מנכ"ל התנועה על הצבעה חשאית – עכשיו כבר לא יוכלו להצביע האנשים הרבים שאינם צירי ועידה ושהוכנסו לאולם קודם לכן, עכשיו יצביעו הצירים ללא חשש הרחק ממצלמותיה של משפחת שרון, עכשיו תראה ההצבעה להיכן באמת נוטה מרכז הליכוד.

30% בעד הצעתו של רוה"מ, 70% מתנגדים – מודיעים בשעת לילה מאוחרת עם סיום ספירת הקולות. מתברר שההתנגדות לשרון ומהלכיו מקיפה מעגלים נרחבים בהרבה מאנשי 'מנהיגות יהודית'. מתברר שכשמרימים דגל אידאולוגי נחוש - רוב אנשי הליכוד שנותרו נאמנים לרוחם המקורית -  מצטרפים. בליל המשרוקיות התברר כי במפלגת השלטון של המחנה הלאומי הולך ונוצר מוקד שלישי. אין זה מוקד מחנאי סביב שרון או נתניהו שאכזבו. זהו מוקד אידאולוגי  המחזיר את התנועה המנהיגה בישראל אל עצמה.

  *

בחסדי ה' יש כיום בידי הציבור האמוני "מאחז" חשוב במפלגת השלטון הלאומית ועמדת השפעה משמעותית במקום בו מתקבלות ההחלטות.
אנו נוסיף ונאבק בכל כוחנו נגד תוכניות העקירה, ההרס ועידוד הטרור – אולם זאת יש לזכור!
על אף שאנו מוצאים עצמנו בעמדת ההשפעה האפקטיבית ביותר, 'מפת הדרכים' אינה הבעיה המהותית, ולכן השפעה על בכירי הליכוד איננה מטרתנו העיקרית.
הבעיה האמיתית היא שהציבור הנאמן לערכי היסוד של האומה – לא העמיד מתוכו אלטרנטיבה אמיתית לשרון.
מוטב לא נשגה יותר באשליות.  אף ראש ממשלה "סטנדרטי" אחר, לא היה נוהג אחרת ולא ינהג אחרת. 

לא באנו לליכוד בכדי להתנגד למהלכים או בכדי להחזיר את שרון או ביבי בתשובה.

באנו לליכוד בכדי לבנות אלטרנטיבה אמונית להנהגת ישראל.

רק מתוך אמונת ישראל ניתן להנהיג את האומה ולהוציאה מהמשבר.

אז מה לעשות? להתפקד עכשיו לליכוד במסגרת מנהיגות- יהודית.

כך מפיקים נכונה את לקחי העבר.
נאבקים בצורה אפקטיבית בהווה.
והחשוב מכל -
בונים הנהגה אמונית לעתיד.