מאמרים

פרטים

קטגוריה: תרבות

פורסם ברביעי, 23 אוגוסט 2006 22:00

נכתב על ידי נעמי גרינברג

יום אחרי לא יומיים לא שלושה
יום אחרי בכותרת העיתון הצדיק מעריב, בכל החדשות ואתרי האינטרנט
הרמטכל דן חלוץ מכר את תיק המניות שלו ביום בו נחטפו החיילים
ונפגעו שמונה חיילים,
ביום שבגללו יצאה ישראל למתקפה על חיזבלה ומעוזיו ומפקדותיו.
ומשגרי הקטיושות שלו על ישראל.
כי לא איכפת לו מהצבא, אלא מכיסו הפרטי..כי ידע שתהיה מלחמה..
ואני אומרת:
אולי הוא מכר מניותיו, כי רצה לשחרר עצמו מהדאגה הזאת, באותו זמן???

ומגיעה לו גם כן, קצת פרטיות, לא?!

ובינתיים שכחנו את שרון שעשה לכבשיו?!
ואת אולמרט שלא הסכים לבקשת הצבא בשבוע השני למלחמה להכנס רגלית בלבנון לעשות העבודה?
זאת מעדות של צבי הנדל שיושב בוועדת חוץ ובטחון ושמע במו אזניו.
אז אולמרט אמר שלא היה דבר שלא אישר?
אז אמר.. אז שיקר.

אולי צריך להחליף למדינה את השם,
כי השם הזה לא מביא לנו מזל מי יודע מה...
ויותר מדי שונאים משתמשים בשם הזה לרעה.

עכשיו רובה של התקשורת הצבועה יוצאת נגד הרמטכל שניהל את המלחמה הזאת,
שהוא איננו מוסרי והמכירה שביצע באותו היום
היא מעשה גם נפשע
מה שמוכיח שאין מעייניו במעשה המצער שקרה בצבא, והתוצאות שיגרור אחריו,
וגם שהשתמש במידע פנימי על התקרבות מלחמה לתועלתו האישית.

מי מטיף מוסר לרמטכ"ל, אנשים מוסריים מאד, צדיקי הדור?!

במקום להכין לו ולחיילים ולשם יתברך מסיבת הודייה על מה שהיה
ועל מי שניצל ובכל זאת חזר עם הישגים וחיים בידו.
באים לעשות לו רצח אופי. ואין זו הפעם הראשונה.

הוא בצדק הגיב על הפרסום - רשעי ומי שעומד מאחוריו בזוי, ולא ראוי לו להגיב יותר מזה. -

עכשיו יש מי שאומר שהוא עדיין לא מבין במה טעה.

יכול להיות שבהשפעת הסביבה הרעה בה אנו חיים,
של השמצות חיזבלאיות סוריות אירניות ופלשתינאיות
יום יומיות
קיימים אלה אצלנו, ההולכים ומאבדים את צלמם האנושי,
ומפנים את כל ארסם ומרירותם כלפי המנהיגים
שפחות מוצאים חן בעיניהם,
אך לא כלפי חלקים בעם,
שפחות מוצאים חן בעיניהם,
כי פה עם האחרונים, הם יזהרו יותר בתגובותיהם,
שמא יתפסו מעשיהם כ"בלתי חברתיים"....

ישנו חלק מאוס בנושאי התפקידים בתקשורת שהוא ארור.
חסר ערכים יהודיים, חסר חוש מידה, חסר כל הגיון ומשמעת פנימית,
לוקה בנפשו בשכר, וגורר אחריו עדר שלם של מדיה ואנשים
חסרי מחשבה עצמית, להחליט מה ומתי לעשות לצרכיהם, ומתי לאחרים,
אז לחלופין ממשיכים את הצפצופים של הצבועים והארורים שבעם.

* המשוררת מהר ירוק