מאמרים
מגש הסהר
- פרטים
- קטגוריה: תרבות
- פורסם בשלישי, 08 אוגוסט 2006 22:00
- נכתב על ידי איתן אראל
לקבל את הנס האחד – מרָבים...
היא לטכס תִכוֹן. היא תקום למול סָהַר
ועמדה, טרם יום, עוטה אִיד ושִֹטְנָה.
- - - אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט – אט יצעדו הם אל מול מָבָּטָה.
לובשי מִנְעלים, רעולים וקלי רגלַיים,
בָּנָתִיב יעלו הם הלֹך וילֵל. . .
לא החליפו בִגדם, לא מחוּ עוד במים
עקבות יום שליחוּתם ולֵילם מלֵיל.
עייפים עד בלי קץ נזירים מִמָרגוֹע
ונוטפים מִדָמִים, על מצחם וידיהם–סְהוּרִים - - -
דֹם השניים יגשוּ ועמדוּ לא-תנועה –
ואין אות אם חיים הם או אִם שּוּהאדָה.
אז תשאל זו האֵם שטופת גאווה
ואמרה: שּוּ-הַאדָה?
והשנַים יענוה בִּתְנֵין: אנחנוּ מגש הסָהַר
שעליו לך נִתְנָה מדינת פלסתין.
כך יאמרו וסביבה יעלו עוטפֵי אור:
הענין רק החֵל, עוד לא תם
והשאר יסופר בתולדות האִסְלָאם.
עיבּוּד – עפ"י מגש הכסף – נ. אלתרמן

